אחד הנושאים שעולים, שוב ושוב, הוא ריבוי הכלים, והעדר ההעמקה שנובע מהחשיפה לכלים רבים כל כך. האם אנחנו באמת זקוקים לכל הכלים האלה? אם נקדיש את הזמן להכיר אותם בקרוב, האם נשתמש בהם? האם נחליף בין כלי לכלי כאשר עם הופעתו של כל כלי חדש נזניח את הישן ונהפוך ל-groupies של כל הדבר חדש?
מהמבט של מנחה בהתמחות, חשוב לי לציין שאינני מצפה שכל כלי ידבר אל כל אחד. מגוחך לחשוב שדבר כזה אפשרי. אבל (כן, תמיד יש "אבל"): מאפיין מאד מרכזי של ההתמחות שלנו הוא החשיפה - חשיפה תוך כדי התנסות. אם לא נלחץ (קצת?) מעבר למוכר לא נשיג את המטרה. ומה לעשות ... לחץ לפעמים כואב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה